קרטוקונוס (Keratoconus) הוא מצב רפואי בעיניים הגורם לעיוות מתקדם של קרנית העין לצורת חרוט. מצב זה מוביל לפגיעה בחדות הראייה ובאיכותה, ומשפיע ישירות על יכולתו של המתגייס לשירות משמעותי בצה”ל. פעמים רבות מתגלה הקרטוקונוס לראשונה בגיל ההתבגרות – לעיתים קרובות במהלך המיונים לצה”ל (הצו הראשון), כאשר בדיקות הראייה חושפות בעיה לא צפויה. במאמר מחקרי מקיף זה נסביר מהו קרטוקונוס, מהם התסמינים וכיצד מאבחנים אותו, ונפרט כיצד הוא משפיע על הפרופיל הצבאי (למשל, פרופיל 82 מול 64). כמו כן, נסקור את אפשרויות השירות בצבא עבור מאובחני קרטוקונוס – אילו תפקידים פתוחים בפניהם (תומכי לחימה ועוד), אילו מגבלות רפואיות חלות, וכיצד ניתן לערער או לשנות את הפרופיל במקרה של החמרה או שיפור. 

נרחיב על שיטות הטיפול בקרטוקונוס – עדשות מגע סקלרליות, טיפול קרוס-לינקינג, עדשות קשות (RGP) והשתלת קרנית – ונדון בהשפעת כל טיפול על פרופיל השירות. דגש מיוחד יינתן למרפאת אייקר בתל אביב, שמתמחה באבחון מוקדם של קרטוקונוס אצל מתגייסים, בשימוש בציוד מתקדם (OCT, מיפוי קרנית וכד’) לאבחון מדויק, בהתאמת עדשות מגע סקלרליות אישיות, בסיוע בהגשת מסמכים רפואיים לצה”ל ובליווי מטופלים צעירים לאורך תהליך הגיוס.

זקוקים לבדיקת מיפוי הקרנית או לפענוח תוצאות? צרו איתנו קשר 073-3947547

---

מה זה קרטוקונוס ומתי הוא מתגלה?

קרטוקונוס היא מחלת עיניים שבה הקרנית (החלק השקוף בקדמת העין) הולכת ונעשית דקה יותר במרכזה, וכתוצאה מכך צורתה נעשית קמורה ובולטת כמו חרוט או קונוס. במקום קרנית כדורית וחלקה, מתקבלת קרנית לא סימטרית עם בליטה, היוצרת הפרעה בשבירת קרני האור בעין. התהליך בדר”כ מתחיל בגיל ההתבגרות ומתפתח בהדרגה לאורך השנים​.

 כלומר, בני נוער וצעירים בתחילת שנות ה-20 עלולים להתחיל לחוש שינוי בראייה עקב הקרטוקונוס. למעשה, לא נדיר שגילוי המחלה קורה בצו הראשון לצה”ל או סביב תקופת הגיוס, כאשר המלש”ב (מועמד לשירות ביטחון) עובר בדיקת עיניים מקיפה במסגרת המיונים. לעיתים הקרטוקונוס מתגלה “בהפתעה” אצל מי שלא התלונן קודם לכן, פשוט מפני שבשלבים מוקדמים הגוף מפצה על הפגם ולא תמיד מורגש שינוי ניכר בראייה.

גורמי הסיכון המדויקים לקרטוקונוס אינם ידועים במלואם, אך ישנו מרכיב תורשתי ומשפחתי (כלומר, שכיחות גבוהה יותר בקרב בני משפחה של חולים). בנוסף, פעולות כמו שפשוף עיניים כרוני עשויות לתרום להחמרת המצב. קרטוקונוס לרוב פוגע בשתי העיניים – אם כי לא תמיד בחומרה שווה; ייתכן שעין אחת תתקדם יותר מהשנייה באופן לא סימטרי​. חשוב להבהיר כי לא מדובר במחלה הנגרמת מגורם חיצוני (כמו זיהום), ואין דרך למנוע לחלוטין את התפרצותה. עם זאת, זיהוי מוקדם של קרטוקונוס מאפשר לנקוט צעדים להאטת ההתקדמות ואף לייצב את המצב, כפי שנפרט בהמשך.

---

תסמיני קרטוקונוס: איך מזהים את הבעיה?

בשלבים הראשונים, קרטוקונוס עשוי להיות שקט יחסית. רבים אינם מרגישים מיד בתסמינים, והסימן הראשון עלול להיות דווקא שינוי בלתי מוסבר במספר המשקפיים. אחד התסמינים המוקדמים הוא שינוי תכוף במרשם (מספר) המשקפיים – למשל, עלייה מהירה בצילינדר (אסטיגמציה) או ירידה בחדות הראייה למרחק, שאינה מתוקנת היטב עם משקפיים רגילים. עם הזמן מתחילים להופיע תסמינים ברורים יותר: ראייה מטושטשת שלא משתפרת בעזרת משקפיים, עיוותים בראייה כגון ראיית צללים או הכפלות (ריבוי דמויות), בייחוד סביב אובייקטים מנוגדי צבע. אסטיגמטיזם בלתי-סדיר הוא סימן היכר של קרטוקונוס – הצורה החרוטית הלא אחידה גורמת לקרנית לשבור את האור בצורה מעוותת כך שנוצר טשטוש ייחודי​. אנשים עם קרטוקונוס מתארים לעיתים ראייה של “הילות” סביב אורות (במיוחד בלילה), סנוור מוגבר ורגישות לאור (פוטופוביה), וקושי בנהיגה בחשיכה עקב פיזור האור בעין.

תסמין נוסף יכול להיות כפל ראייה בעין אחת (מונוקולרי) – גם כאשר העין השנייה סגורה, ייתכן שהעין הפגועה תראה תמונה כפולה או מעוותת. במקרים מתקדמים, אפשר אף להבחין בעין בלתי-מזוינת בבליטת הקרנית או בסימנים פיזיים כמו טבעת כהה סביב בסיס הבליטה (טבעת פליישר) או סימני מתיחה בקרנית הנראים בעזרת ציוד של רופא עיניים (קווי ווגט). סימן קליני קלאסי הוא סימן מנסון – כאשר המטופל מביט כלפי מטה, העפעף התחתון מקבל צורה של V עקב הבליטה של הקרנית – אך סימן זה מופיע רק בשלבים המאוחרים ואינו אמצעי אבחון ראשוני.

חשוב לציין: כאב בעין אינו מאפיין שגרתי של קרטוקונוס. המחלה לרוב אינה מלווה בכאבים, אלא אם מתפתח סיבוך נדיר כמו קרע בשכבות הפנימיות של הקרנית (מצב הנקרא הידרופס חריף הגורם לבצקת וכאב פתאומי). ברוב הגדול של המקרים התלונה היא על ירידה באיכות הראייה ולא על כאבים.

חוששים שיש לכם קרטוקונוס? צרו איתנו קשר 073-3947547

ההשפעה המצטברת על הראייה

קרטוקונוס הוא מחלה מתקדמת, כלומר – עם הזמן, ללא התערבות, מצב הקרנית עלול להחמיר. חדות הראייה הולכת ונפגעת בהדרגה, והפגיעה יכולה להגיע עד כדי כך שגם משקפיים רגילים כבר לא יעזרו לתקן את הטשטוש​. בשלביה המוקדמים, כאמור, ייתכן שהראייה עדיין יחסית טובה עם משקפיים או עדשות רכות רגילות. אך כאשר הקרנית הופכת למחודדת ולא אחידה, משקפיים אינם “יושבים” אופטית על העין כמו שצריך – והתוצאה היא ראייה לא מספקת אף עם תיקון. פעמים רבות בשלב הזה פונים לאמצעי תיקון מתקדמים יותר כמו עדשות מגע ייעודיות, עליהן נדבר בהמשך.

חשוב להיות ערניים לתסמינים: ראייה שממשיכה להידרדר למרות החלפת משקפיים, צורך להגביר תאורה לקריאה, או תחושה שמשקפיים “לא חזקות מספיק” בתדירות גבוהה – כל אלה אמורים לעורר חשד. עבור מתגייסים, סיטואציה אופיינית היא שבבדיקות קדם-גיוס (בדיקת חדות ראייה בטופס הצהרה רפואית בצו הראשון, למשל) מתגלה שעין אחת רואה הרבה פחות מהשנייה, או שעם המשקפיים הקיימות לא מגיעים לחדות 6/6. ממצא כזה מוביל לבירור נוסף אצל רופא עיניים או אופטומטריסט, הכולל בדיקות אבחון לקרטוקונוס.

---

אבחון קרטוקונוס: מיפוי קרנית, OCT ועוד

אבחון מדויק של קרטוקונוס חיוני כדי לקבל טיפול בזמן וכדי לעדכן את הצבא במצב הרפואי. תהליך האבחון מתחיל לרוב בבדיקת עיניים שגרתית. רופא עיניים או אופטומטריסט עשוי לחשוד בקרטוקונוס אם בעת בדיקת המשקפיים מתגלה אסטיגמטיזם גבוה ולא סדיר, או כאשר אין הצלחה להגיע לחדות מלאה (6/6) אף עם עדשות מתקנות חזקות. סימנים חשודים נוספים בבדיקה יכולים להיות האמור – טבעת כהה (פליישר) בקרנית בהסתכלות במנורת סדק, או “ריצוד” והשתקפויות לא סדירות בעת מדידת המספר (תופעת Reflex scissoring ברטינוסקופיה). אולם כיום האבחון נסמך במידה רבה על טכנולוגיות הדמיה מתקדמות של הקרנית. שתי בדיקות עיקריות משמשות לכך:

• מיפוי קרנית (טופוגרפיה) – בדיקה לא פולשנית שבה מצלמה ומערכת אופטית מיוחדת ממפות את הקימורים של הקרנית. התוצאה היא מעין “מפה צבעונית” של פני הקרנית, המציגה את עוצמת הקימור בכל נקודה. בקרטוקונוס ניתן לראות במיפוי הקרנית אזור של קימור מוגבר (בצבעים חמים, אדום/כתום) במקום שבו הקרנית בולטת, ולעומת זאת היקף שטוח יותר (בצבעי כחול/ירוק). בנוסף, המיפוי מזהה אסטיגמציה בלתי-סדירה. בדיקת טופוגרפיה מדויקת מאפשרת לא רק לאשר את האבחנה של קרטוקונוס, אלא גם לסווג את חומרת המצב (שלב I קל, שלב II בינוני, שלב III מתקדם וכו’) לפי מידת הבליטה ועובי הקרנית. מיפוי קרנית הפך למעשה לסטנדרט הזהב בגילוי קרטוקונוס, אפילו בשלב תת-קליני כאשר הראייה עוד כמעט תקינה.

• OCT של הקרנית (טומוגרפיה) – טכנולוגיית OCT (Optical Coherence Tomography) היא סריקה אופטית ברזולוציה גבוהה מאוד, שמשמשת לרוב לצילום הרשתית, אך קיימים מכשירי OCT מיוחדים לסגמנט הקדמי של העין (קרנית ולשכה קדמית). בעזרת OCT ניתן לקבל חתך רוחב של הקרנית ולמדוד את עובייה בכל נקודה בדיוק של מיקרונים. OCT מאפשר לזהות דקיקות קרנית מרכזית אופיינית לקרטוקונוס, ואף למדוד את עובי שכבת האפיתל (השכבה החיצונית של הקרנית) – מדד חדש שמסייע בגילוי קרטוקונוס מוקדם מאוד. לעיתים קרובות, בעין שנראית “תקינה” במיפוי רגיל, ניתן ב-OCT למצוא דקיקות או אי-סדירות שמעידות על התחלה של קרטוקונוס. שילוב של טופוגרפיה (מיפוי פני הקרנית) וטומוגרפיה (מיפוי עובי הקרנית) נותן תמונה מלאה ומדויקת על מבנה הקרנית, ומאפשר אבחון ודאי.

 

מעבר לכך, האבחון כולל כמובן בדיקת חדות ראייה מתוקנת (כלומר, כמה טוב יכול המטופל לראות עם תיקון מיטבי בעזרת משקפיים או עדשות מגע במרפאה). נתון זה, כפי שנראה בהמשך, ישפיע גם על הפרופיל הצבאי. כמו כן, מבוצעת בדיקת קרקעית עיניים לשלול בעיות אחרות, אך בקרטוקונוס לרוב קרקעית העין (הרשתית) תקינה. לעיתים יבצע הרופא בדיקת הרמת משקעים (Retinoscopy) ויראה “צללים” אופייניים. אך היום פחות נסמכים על זה ויותר על המיפויים הממוחשבים.

חשיבות אבחון מוקדם – במיוחד למתגייסים

ככל שהקרטוקונוס מאובחן מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לעצור את הידרדרות הראייה. למתגייסים לצבא גילוי מוקדם חשוב במיוחד מכיוון שהוא משפיע על שיבוץ ותפקיד. במהלך הצו הראשון לצה”ל, נערכות בדיקות ראייה בסיסיות לכל מלש”ב. עם זאת, בדיקת חדות ראייה רגילה אינה תחליף לאבחון מעמיק של קרטוקונוס​. לכן, אם יש חשד לבעיה או אם למלש”ב יש היסטוריה של מספר משקפיים גבוה/משתנה, מומלץ בחום לבצע מבעוד מועד בדיקת מיפוי קרנית אצל אופטומטריסט קליני או רופא עיניים ולהגיע לצו הראשון עם תוצאות הבדיקה. למעשה, בצה”ל אפילו דורשים להביא מיפוי קרנית עדכני במקרה שכבר אובחן קרטוקונוס בעבר, כדי שהועדה הרפואית תוכל לקבוע פרופיל רפואי נכון. חשוב להגיע לוועדה הרפואית עם כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כולל מפות קרנית ומכתבי סיכום מרופא עיניים מומחה. אם עושים זאת – מונעים טעויות בקביעת הפרופיל וניתן לקבל התאמות נכונות בשירות מההתחלה.

---

קרטוקונוס ופרופיל צבאי: איך הראייה משפיעה על המספר?

הפרופיל הרפואי בצה”ל הוא מספר (בין 21 ל-97) המשקף את כשירותו הבריאותית של המתגייס לשירות קרבי. קרטוקונוס, בהיותו מצב שמשפיע על הראייה, מתורגם למגבלות בפרופיל לפי חומרת הפגיעה בראייה. הקריטריון העיקרי הוא חדות הראייה המתוקנת בעין הטובה – כלומר, כמה טוב יכול המתגייס לראות עם אמצעי תיקון מיטביים (עדשות/משקפיים) בעין היותר טובה מבין השתיים​. באופן כללי, בקרטוקונוס קל יחסית, כאשר הראייה עדיין קרובה לתקינה עם תיקון, ייקבע פרופיל 82. לעומת זאת, כאשר הקרטוקונוס מתקדם יותר והחדות המיטבית נמוכה יותר, הפרופיל יירד ל64​.

לדוגמה: מלש”ב שבבדיקת העיניים נמצא שבעין הטובה ביותר שלו הוא מצליח להגיע לראייה של 6/9 (כלומר, רואה שורה אחת פחות מ-6/6) בעזרת עדשה או משקפיים – ייתכן שיוגדר לו פרופיל 82. אבל אם העין הטובה מגיעה רק ל-6/12 או פחות מכך, הפרופיל עשוי להיקבע כ-64. למעשה, לפי הנהלים, חדות 6/9 בעין הטובה מתאימה לפרופיל 82 המאפשר שירות ביחידות שדה, בעוד חדות 6/12 ומטה גוררת פרופיל 64​. 

חשוב להבין שמדובר על הטוב ביותר שניתן להשיג – כלומר, גם אם עם משקפיים או עדשות סקלרליות מיוחדות הראייה לא עוברת את הסף, הפרופיל יהיה בהתאם. מן הצד השני, אם בזכות עדשות מתאימות אפשר להגיע לראייה טובה, ייתכן שהפרופיל יהיה גבוה יותר.

פרופיל 82 מול 64 – משמעות ההבדל

פרופיל 82 נחשב פרופיל קרבי כמעט מלא, עם מספר מצומצם של מגבלות. חייל עם פרופיל 82 כשיר לרוב תפקידי הלחימה בצה”ל (מלבד יחידות עילית או תפקידים הדורשים ראייה מושלמת, כמו טיס). כלומר, מתגייס עם קרטוקונוס קל שיוגדר פרופיל 82 יוכל במקרים רבים לשרת בתפקידים קרביים רגילים – חי”ר, שריון, תותחנים, הנדסה וכו’ – בכפוף למגבלות מסוימות כמו הקפדה על תיקון ראייה. לעומת זאת, פרופיל 64 הוא פרופיל המוציא את החייל ממעגל הלחימה הישירה. 

עם פרופיל 64 לא ניתן לשרת בתפקידי שדה קרביים; החייל ישובץ במערכים תומכי לחימה או בתפקידים עורפיים (לוגיסטיקה, מודיעין, מנהלה, טכנולוגיה ועוד)​. ההבדל משמעותי מאוד עבור מי ששואף לשירות קרבי – למעשה, עבור מתגייס שסובל מקרטוקונוס מתקדם, הפרופיל לבדו עשוי למנוע ממנו להתקבל למסלול קרבי למרות מוטיבציה גבוהה. זו אחת הסיבות שמאובחנים צעירים רבים מרגישים תסכול: פתאום נאמר להם שהם “לא יכולים להיות קרביים” בגלל מצב העיניים.

חשוב להדגיש: ההחלטה על פרופיל רפואי מתקבלת בוועדה רפואית של מיטב (הגוף הצבאי האחראי על מיון ושיבוץ). הוועדה מתבססת על מסמכים רפואיים וחוות דעת מומחים. למלש”ב יש זכות להשמיע ולהציג מסמכים, ובמקרה של קרטוקונוס – כדאי מאוד להגיע עם סיכום עדכני מרופא עיניים מומחה לקרנית. אם הוועדה, למשל, לא השתכנעה שהראייה טובה מספיק לקרבי, אפשר לבקש לבצע בדיקת ראייה חוזרת עם עדשות המגע המיוחדות (כגון עדשות סקלרליות) כדי להדגים שיפור.

ערעור ושינוי פרופיל במהלך השירות

מלש”בים שמרגישים שהפרופיל שנקבע להם לא תואם את מצבם רשאים להגיש ערעור. ערעור על פרופיל במקרה של קרטוקונוס יכול להיות רלוונטי בשני כיוונים: אם לדעתכם מצבכם טוב יותר ממה שנקבע (למשל, קיבלתם פרופיל 64 אך אתם מצליחים לראות 6/6 עם עדשות סקלרליות – ייתכן שתבקשו לשקול פרופיל גבוה יותר), או לחילופין אם חלה החמרה במצב במהלך הזמן ויש צורך להתאים את הפרופיל מטה. את הערעור מגישים דרך מרכז השירות של מיטב, בצירוף מסמכים רפואיים עדכניים וחתומים על-ידי רופא עיניים מומחה​. לרוב, הצבא יפנה את המלש”ב לבדיקה חוזרת אצל מומחה מטעמו (לדוגמה, רופא עיניים צבאי בבקו”ם או בבי”ח תל השומר) כדי לאשר את הממצאים החדשים.

בנוסף, פרופיל רפואי אינו קבוע לכל השירות בהכרח. חייל שכבר התגייס עם פרופיל מסוים, יכול לעבור ועדה רפואית חוזרת במידה וחל שינוי במצבו. למשל, שיפור במצב הראייה: אם במהלך השירות עברת טיפול מוצלח (נגיד, התאמת עדשות חדשה שהביאה לחדות טובה יותר, או ניתוח שהועיל לראייה), אפשר לפנות לבדיקת ועדה ולהעלות פרופיל, מה שעשוי לפתוח אפשרויות תפקיד נוספות או אפילו מעבר ליחידה קרבית (אם כי לרוב שינוי כזה במהלך השירות הוא חריג). מאידך, הידרדרות: במידה והקרטוקונוס מתקדם והראייה יורדת למרות תיקון, או שמתעורר סיבוך המחמיר את הראייה, הצבא מחויב לעדכן את הפרופיל. חייל שסובל מירידה חמורה בראייה עשוי אף לרדת לפרופיל 45 (שאינו מאפשר שירות בתפקידים רבים) או פחות, ובמקרים קיצוניים ייתכן שיוכרז בלתי כשיר לשירות (פרופיל 21). עם זאת, רוב חולי הקרטוקונוס אכן משרתים בפרופיל 64 ולא מוצאים עצמם מחוץ לצבא – במיוחד בעזרת הטיפולים המודרניים שיכולים לייצב את הראייה.

לסיכום חלק זה: חדות הראייה היא המפתח. על-ידי שמירה על ראייה מיטבית באמצעות טיפול מתאים, ניתן לעיתים “להציל” פרופיל ולשרת בתפקיד משמעותי. בהמשך נדון כיצד הטיפולים השונים עוזרים בכך.

---

טיפולים בקרטוקונוס והשפעתם על הראייה והפרופיל

הגישה לטיפול בקרטוקונוס נחלקת לשניים: טיפול שמרני/תפקודי לשיפור הראייה (בעיקר באמצעות עדשות מגע מיוחדות), וטיפול בלימת התקדמות (הראשי שבהם הוא קרוס-לינקינג). במקרים חמורים במיוחד, כשכבר לא ניתן להגיע לראייה תפקודית באמצעים שמרניים, עוברים לטיפול כירורגי – השתלת קרנית. נסקור כעת את הדרכים העיקריות לטפל בקרטוקונוס, ונתייחס בהקשר לכל טיפול כיצד הוא עשוי להשפיע על שירותו הצבאי של המטופל.

עדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס: RGP ועדשות סקלרליות

בשלב הביניים של קרטוקונוס, כאשר משקפיים כבר לא מצליחות לספק ראייה חדה, הפתרון היעיל ביותר הוא עדשות מגע קשות. עדשות מגע ייעודיות לקרטוקונוס עשויות מחומר נוקשה (RGP – Rigid Gas Permeable), והן יוצרות משטח אופטי חדש על גבי הקרנית. בניגוד למשקפיים, עדשת מגע זעירה יושבת ישירות על העין ובכך “עוקפת” את העיוות – הדמעות שנלכדות בין העדשה לקרנית ממלאות את החללים והבליטות, ומתקבלת חזית ראייה חלקה יותר​. עדשות RGP סטנדרטיות הן קטנות יחסית (בקוטר ~9 מ”מ) ונחות על הקרנית עצמה. הן יכולות לשפר מאוד את הראייה בקרטוקונוס קל-בינוני. עם זאת, כשמדובר בקרטוקונוס מתקדם, בו הקרנית מאוד לא אחידה, עדשות ה-RGP הרגילות עלולות לא להיות יציבות או נוחות – הן עשויות לזוז על הקרנית, לגרום לרגישות או אפילו ליפול.

כאן נכנסות לתמונה עדשות סקלרליות. עדשה סקלרלית היא סוג מתקדם של עדשת RGP, בעלת קוטר גדול (לעיתים 16-18 מ”מ), אשר נשענת על לובן העין (הסקלרה) במקום על הקרנית​. באופן זה, העדשה מכסה את כל הקרנית ובכלל לא נוגעת בה, אלא יוצרת כיפה מעליה​. החלל בין העדשה לקרנית מתמלא בנוזל תמיסה פיזיולוגית, וכך כל עיוותי הקרנית “מוחלקים” והקרנית המורמת אינה משפיעה על ראיית המטופל​. עדשות סקלרליות מעניקות לרוב חדות ראייה מצוינת גם במקרי קרטוקונוס חמורים, לעיתים קרובות אף חדות של 6/6 בעין הפגועה. יתרון נוסף – העדשה הגדולה יציבה מאוד בעין ואינה זזה או נושרת בקלות, מה שחשוב במיוחד עבור חיילים בפעילות.

השפעה על הפרופיל הצבאי: 

עדשות מגע, ובעיקר עדשות סקלרליות, יכולות לעשות את ההבדל בין פרופיל 64 ל-82. אם המטופל מצליח באמצעות עדשות להגיע לראייה תקינה או קרובה לתקינה (6/9 או טוב מכך), הצבא עשוי לשקול התאמת הפרופיל לפרופיל קרבי. למעשה, ישנם מתגייסים בעלי קרטוקונוס בינוני שהודות לעדשות סקלרליות מותאמות אישית שירתו כלוחמים ביחידות שדה. כמובן שהרכבת עדשות בשטח כרוכה באתגרים – בסביבה אבקתית ומאובקת של שדה קרב, עדשות דורשות תחזוקה וזהירות בהיגיינה. הצבא מודע לכך, ולכן גם חייל קרבי עם קרטוקונוס יקבל סעיף לוואי המחייב לשאת זוג משקפיים כגיבוי ולשמור על ציוד הניקוי לעדשות. בפרופיל 64, לרוב החייל משובץ מלכתחילה בתפקידים עורפיים בהם הסיכון לאובדן העדשה או זיהום קטן יותר (משרדים, בסיסים סגורים וכו’).

בשורה התחתונה, עדשות סקלרליות הן כלי מהפכני עבור חולי קרטוקונוס צעירים: הן גם משפרות את איכות החיים באזרחות, וגם מאפשרות לעיתים לשרת שירות משמעותי יותר בצבא מאשר היה מתאפשר ללא העדשות. חשוב לציין שהסתגלות לעדשות כאלה צריכה להיעשות לפני הגיוס – לוקח זמן להתרגל ולהתאים אותן, ולכן יש להתחיל בתהליך ההתאמה מספר חודשים טרם מועד הגיוס, כדי להגיע לצבא כאשר המתגייס כבר מסתדר עם העדשות בשגרה.

קרוס-לינקינג (קשרי צילוב) לעצירת ההתקדמות

טיפול הCross-Linking (או בעברית: קשרי צילוב הקרנית) הוא פרוצדורה חדשנית יחסית, שמטרתה לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. הטיפול פותח בתחילת שנות ה-2000 ומהווה כיום קו ראשון כאשר מאובחן קרטוקונוס פעיל (כלומר, במגמת החמרה). בקרוס-לינקינג הרופא מחזק באופן מלאכותי את הקרנית: במהלך הטיפול מסירים את שכבת תאי האפיתל החיצונית של הקרנית, מטפטפים על הקרנית ויטמין B2 (ריבופלאבין), ובמקביל מקרינים עליה אור אולטרה-סגול (UVA). השילוב בין הריבופלאבין וקרני ה-UVA יוצר בעומק הקרנית רדיקלים חופשיים שמעודדים יצירת קשרים כימיים בין סיבי הקולגן ברקמת הקרנית​. בפשטות, הקרנית נעשית “קשיחה” וצפופה יותר, וכך מתנגדים להמשך הבליטה. הטיפול עצמו אורך כחצי שעה תחת הרדמה מקומית (טיפות אלחוש), ולאחריו ישנה תקופת החלמה של כמה ימים עד שבוע של כאב וערנות לאור בזמן שהאפיתל צומח חזרה.

מה קרוס-לינקינג משיג? המטרה אינה לשפר את הראייה באופן מיידי, אלא לייצב את הקרנית. מחקרים הראו שבמעל 90% מהמקרים, קרוס-לינקינג עוצר את ההחמרה בקרטוקונוס לשנים רבות, ובחלק מהמקרים אף נצפה שיפור קל בקימור (הקרנית השתטחה מעט לאחר הטיפול). כלומר, אם מאובחן קרטוקונוס אצל נער בן 17, ביצוע קרוס-לינקינג מהר ככל האפשר יכול למנוע מצב שבו בגיל 20 הקרנית תהיה הרבה יותר גרועה. 

מבחינת השירות הצבאי, טיפול זה הוא קריטי: מתגייס שעבר קרוס-לינקינג ויש לו ראייה מתוקנת טובה, צפוי שיוכל לשמור על אותה רמת ראייה לאורך השירות (ולא לחשוש מהחמרה פתאומית שתדרדר אותו באמצע מסלול קרבי). למעשה, צה”ל נוטה לעודד ביצוע קרוס-לינקינג טרם הגיוס למי שצריך, ואף מאפשר דחיית גיוס למספר חודשים אם רופא עיניים ממליץ על כך, כדי להשלים החלמה מהטיפול. חייל שכבר משרת וראייתו מתדרדרת – סביר שיופנה לביצוע קרוס-לינקינג במערכת הצבאית (הטיפול נכלל בסל הבריאות וגם הצבא מספק אותו כשנדרש).

לאחר קרוס-לינקינג, ממשיכים כמובן להרכיב עדשות מגע לתיקון הראייה (אם היו בשימוש לפני). אבל היתרון הוא שבדרך כלל לא יהיה צורך בהחלפת מרשם תכופה – המיפויים מתייצבים. פרופיל צבאי אחרי קרוס-לינקינג יקבע לפי התוצאה התפקודית: אם הצלחת הטיפול משמרת חדות 6/9 עם עדשה, ייתכן שמראש יינתן פרופיל 82. חשוב להביא מסמך על ביצוע הטיפול לוועדה הרפואית, כעדות לכך שהמצב נמצא בשליטה.

זקוקים לבדיקת מיפוי הקרנית או לפענוח תוצאות? צרו איתנו קשר 073-3947547

ניתוח השתלת קרנית (קרנית חדשה למקרים חמורים)

במצבים המתקדמים והקשים ביותר של קרטוקונוס – כאשר הקרנית דקיקה מאוד, הבליטה קיצונית, וחדות הראייה אינה ניתנת לתיקון אפילו עם עדשות סקלרליות – הפתרון האחרון הוא השתלת קרנית. בניתוח זה מסירים את מרכז הקרנית החולה ומשתילים במקומה קרנית בריאה מתורם. לעיתים מבצעים השתלת קרנית חלקית (DALK) שבה מחליפים רק את השכבות הקדמיות של הקרנית ומשאירים את השכבה האחורית של המטופל, ולעיתים מבצעים השתלה מלאה (penetrating keratoplasty, PKP) שבה מוחלפת כל הקרנית​. ניתוחי השתלת קרנית בקרטוקונוס הם בעלי שיעורי הצלחה גבוהים מאוד – מעל 90% הצלחה בקליטת השתלה​. גם לאחר השתלה, לרוב יש צורך במשקפיים או עדשות כלשהן (כי השתל יכול להיות מעט לא אחיד). אולם מטופלים רבים מגיעים לראייה טובה דיה לתפקוד יומיומי, ולעיתים אף לנהיגה ללא עזרים.

עם זאת, מבחינת שירות בצה”ל, חייל לאחר השתלת קרנית יוגבל באופן משמעותי. מיד לאחר הניתוח יש תקופת החלמה של חודשים ארוכים שבה מוצאים תפרים מהקרנית בהדרגה. אבל גם לאחר החלמה מלאה – קרטוקונוס כשלעצמו אמנם “נפתר” כי יש קרנית חדשה, אך עכשיו יש מצב של קרנית מושתלת. בצה”ל, מי שעבר השתלת איבר (כולל קרנית) לרוב לא יוגדר כשיר לשירות קרבי כלל. הסיבה היא סיכון הפגיעה בעין המושתלת: מכה חזקה בראש או חדירת גוף זר עלולות לגרום לדחיית שתל או לפגיעה קשה בראייה, ולכן הצבא נזהר. סביר מאוד שמלש”ב עם היסטוריה של השתלת קרנית יקבל פרופיל 21 (פטור משירות) או לכל היותר פרופיל 45 (שאינו קרבי וגם לא כל תומכי הלחימה). לכל הפחות, פרופיל 64 מובטח, אבל בפועל רבים במסלול הזה מופנים לאי-גיוס מסיבות רפואיות. לכן, השתלת קרנית היא באמת מפלט אחרון, כשכבר לא ניתן אחרת – גם בהיבט הבריאותי וגם בהיבט רצון לשרת. לשמחתנו, בעזרת עדשות מתקדמות וקרוס-לינקינג, מעטים כיום חולי הקרטוקונוס שמגיעים למצב של צורך בהשתלה בגיל הגיוס.

---

שירות משמעותי עם קרטוקונוס: שמירה על ראייה ומניעת החמרה

כפי שראינו, קרטוקונוס אינו מחייב אוטומטית ויתור על שירות משמעותי בצבא. המפתח הוא שמירה על חדות ראייה תקינה ככל האפשר. צעיר שמאובחן עם קרטוקונוס בגיל 16-18, ועובר בזמן את הטיפולים הדרושים (למשל קרוס-לינקינג לייצוב ועידוד שימוש בעדשות מגע סקלרליות לחדות מרבית), יכול לעיתים קרובות לתפקד כמעט כמו בן-גילו ללא קרטוקונוס. במצב כזה, ייתכן מאוד שהוא יקבל הזדמנות לשירות קרוב לרצונו – אם לא כלוחם בחוד, אז לפחות בתפקיד תומך לחימה בשטח (למשל, תפקיד טכני בגדוד, מדריך קליעה, תצפיתן וכדומה), או בתפקיד מובחר בעורף. חשוב לזכור שיש המון תפקידים מעניינים ומשמעותיים גם מעבר ללחימה, ופרופיל 64 לא צריך לשבור את רוחו של אף מתגייס. לא מעט קצינים ונגדים מצוינים החלו בפרופיל 64 בגלל סיבה רפואית והתפתחו לקריירה צבאית מרשימה.

מצד שני, התעלמות מהבעיה או הזנחת הטיפול עלולות להוביל לדעיכה בראייה ולפגיעה באפשרויות השירות. צעיר שלא מרכיב עדשות מתאימות ולא מבצע קרוס-לינקינג כשהיה צורך בכך, עלול למצוא את עצמו תוך שנה-שנתיים עם ראייה ירודה בעין אחת או שתיים. מקרה כזה במהלך השירות יכול לגרום להעברה לתפקיד אחר או אפילו לשחרור רפואי מוקדם – תרחיש לא רצוי לא לצעיר ולא לצבא. לכן, האחריות היא גם על המתגייס: לטפל, להתמיד בהרכבת עדשות ולהיות במעקב רפואי.

בשירות עצמו, חייל עם קרטוקונוס (במיוחד פרופיל 82) צריך להקפיד ביתר שאת על הגנת העיניים: להרכיב משקפי מגן באימונים בהם יש אבק ורסס, לשאת תמיד עותק רזרבי של עדשות או משקפיים, ולהימנע משפשוף עיניים למרות הפיתוי (במיוחד כשעייפים או בסביבה עם לכלוך). צעדים אלו יבטיחו שהקרנית תשאר יציבה ובריאה לאורך השירות. 

חוששים שיש לכם קרטוקונוס? צרו איתנו קשר 073-3947547

---

מרפאת אייקר – מומחיות בקרטוקונוס וליווי מתגייסים

בישראל, ובפרט באזור המרכז, פועלים מספר מרכזים רפואיים המתמחים בקרטוקונוס. אחד הבולטים שבהם הוא מרפאת אייקר (EyeCare) בתל אביב, המתמקדת בטיפול בקרטוקונוס ובהתאמת עדשות מגע ייחודיות למטופלים. ייחודה של מרפאת אייקר הוא בגישה המקיפה למטופל הצעיר – החל משלב האבחון המוקדם, דרך התאמת הטיפול, ועד הליווי במהלך הגיוס לצה”ל ולאחריו.

זיהוי מוקדם של קרטוקונוס: צוות מרפאת אייקר מורכב מאופטומטריסטים קליניים ורופאי עיניים מומחים, בעלי ניסיון רב באיתור סימנים התחלתיים ביותר של המחלה. במרפאה משתמשים באמצעי אבחון מהמתקדמים בעולם, כולל מיפוי קרנית ממוחשב ברזולוציה גבוהה ו-OCT של הקרנית למדידת עובי ואי-סדירויות זעירות. הודות לכך, ניתן לגלות גם קרטוקונוס בשלב תת-קליני – הרבה פעמים עוד לפני שהמתגייס עצמו מרגיש בירידה בראייה. גילוי כזה מאפשר התערבות מיידית (למשל, החלטה על קרוס-לינקינג מונע) וכמובן היערכות מבחינת הפרופיל הצבאי.

ציוד מתקדם ואבחון מדויק: מרפאת אייקר מחזיקה מכשור מתקדם כגון טופוגרפיה ממוחשבת, מכשירי OCT חדישים וציוד לבדיקה פונקציונלית של הראייה בתנאי תאורה שונים. שילוב הבדיקות נותן לכל מטופל מיפוי אישי מלא של מצב העיניים. למשל, אם נער מגיע עם חשד קל לקרטוקונוס, המומחים במרפאה יוכלו לומר לו בוודאות באיזה שלב המחלה, מה הסיכון להתקדמות, ומה הפוטנציאל לשיפור הראייה בעזרת אמצעים שונים. דיוק האבחון חשוב במיוחד כדי להחליט על הפרופיל הצבאי – המומחים במרפאת אייקר מספקים דוחות מפורטים עם נתונים מספריים (חדות ראייה מתוקנת, קמירות, עובי קרנית וכו’) שיכולים לשמש את המלש”ב מול ועדות צה”ל.

התאמת עדשות סקלרליות מקצועית: כאמור, עדשות סקלרליות הן פעמים רבות המפתח לראייה טובה בקרטוקונוס. התאמה של עדשה סקלרלית היא תהליך עדין הדורש מומחיות – יש לקבוע את הקוטר המתאים, את קימור העדשה, את עומק הכיפה מעל הקרנית ועוד. 

במרפאת אייקר תהליך זה נעשה באופן קפדני, תוך שימוש בנתוני המיפוי הממוחשב כדי לייצר עדשת מגע אישית לכל מטופל. העדשות מוזמנות ממעבדות מתמחות ונבדקות על העין של המטופל במספר מפגשי ביקורת עד שמתקבלת התאמה אופטימלית. גישה זו מבטיחה שביום הגיוס, המתגייס מצויד בעדשות שמקנות לו את הראייה החדה ביותר עם נוחות מקסימלית – יתרון משמעותי לקראת שירות ארוך. המרפאה אף מנחה את המטופל כיצד לטפל בעדשות בסביבה הצבאית (ערכות ניקוי ניידות, טיפות לחות לעיניים במקרה יובש שנפוץ בשימוש עדשות וכד’).

טיפול מותאם אישית והמשך מעקב: במרפאת אייקר אין “שטנץ” אחיד – כל מקרה נבחן לגופו. ישנם מטופלים צעירים שקיבלו תוכנית טיפול משולבת: גם קרוס-לינקינג לקרטוקונוס בעין אחת, גם עדשה סקלרלית לעין השנייה, וגם מעקב תכוף לוודא יציבות. אחרים, במצב קל, הומלץ להם כרגע רק מעקב כל 6 חודשים עם מפות קרנית וטרם צורך בהתערבות. הגישה האישית הזו פירושה שהמטופל מקבל בדיוק את מה שהוא צריך – לא פחות ולא יותר – וכך גם לא “מבזבז זמן” מיותר לפני הגיוס. אם לדוגמה מתברר שעין אחת היא בעצם עם “קרטוקונוס חשד” בלבד וראייתה 6/6, המרפאה לא תרכיב עדשה שלא לצורך אלא תמליץ לשמור אותה כעין חזקה ולחזק רק את העין השנייה. תכנון כזה יכול לעשות הבדל בפרופיל (כשיש עין אחת 6/6 מתוקן, לרוב ניתן להחזיק בפרופיל 82).

הצלחות והמלצות: למרפאת אייקר רקורד מרשים של הצלחות עם חולי קרטוקונוס צעירים. עשרות מטופלים ששאפו לשירות משמעותי הצליחו בזכות הטיפול במרפאה לשמור על ראייה מעולה ולשרת בתפקידים איכותיים – חלקם אפילו כלוחמים. רבים מהם הביעו את תודתם והמלצותיהם, וחלקם שיתפו את סיפורם בוידאו ב-YouTube ובאתר המרפאה. ההמלצות מדברות בעד עצמן: צעירים מספרים כיצד חששו שלא יוכלו להתגייס לתפקיד שרצו, ולאחר תהליך במרפאת אייקר הם הצליחו לראות 6/6, קיבלו פרופיל גבוה יותר משציפו, והתגייסו ליחידה שתמיד חלמו עליה. אין פרסומת טובה יותר מזה עבור מרפאה רפואית. עבור המתלבטים, צפייה בהמלצות אלה יכולה לעודד ולחזק – לראות שיש פתרון ושקרטוקונוס זה לא סוף הדרך.

יתרון השירות למטופלי אייקר: מה הופך את מרפאת אייקר לכל כך מתאימה לצעירים שמגלים אצלם קרטוקונוס בתקופת הגיוס? בראש ובראשונה, ההבנה שזמן הוא גורם קריטי. המומחים במרפאה מקבלים בהקדם מטופלים צעירים לפני גיוס, יודעים לתעדף טיפול מהיר (למשל, לקבוע תור לקרוס-לינקינג דחוף בשיתוף פעולה עם מנתחי קרנית, אם נדרש), ולכוון את המלש”ב בצורה אופטימלית כדי שלא “ייפול בין הכיסאות” במערכת הצבאית. ישנו ערך עצום בליווי צמוד שכזה: במקום שהמתגייס יתמודד לבד עם לקות ראייה חדשה וביורוקרטיה לא מוכרת, הוא מקבל צוות תומך שמכיר את שני העולמות – גם הרפואי וגם הצבאי.

מרפאת אייקר אף יוצרת ערוץ תקשורת פתוח עם המטופלים החיילים גם אחרי הגיוס. חייל שהותאמו לו עדשות ומשרת רחוק יכול לפנות ולשאול שאלות טכניות בטלפון, לקבל הנחיות במקרה של בעיה עם עדשה בזמן הטירונות, ולדעת שיש “גב” מאחוריו. במידת הצורך, המרפאה תתאם ביקורת בזמן החופשה ותוודא שהכל כשורה. יחס כזה מעניק שקט נפשי לחייל ולבני משפחתו, ונותן לצבא חייל מתפקד ובריא יותר.

סיכום: קרטוקונוס הוא ללא ספק אתגר – אך עם הידע, האבחון והטיפול הנכונים, ניתן להתגייס, לשרת ולהגשים מטרות גם איתו. חשוב לזהות את המחלה מוקדם, לעבור את הטיפולים הדרושים (עדשות, קרוס-לינקינג) כדי לשמור על ראייה חדה, ולעדכן את הצבא במצב בצורה מסודרת. בעזרת פתרונות כמו עדשות סקלרליות ניתן לעיתים לגשר על הפער ולראות כמעט כרגיל​, ובכך למנוע הורדת פרופיל שלא לצורך. במקרים של קרטוקונוס וצבא, שיתוף פעולה בין הצעיר, המומחים המטפלים וגורמי צה”ל הוא המפתח להצלחה. מרפאת אייקר מהווה דוגמה מצוינת למסגרת תומכת כזו, עם שילוב של מומחיות רפואית והיכרות עם צרכי המתגייס.

אם אתם או ילדכם אובחנתם עם קרטוקונוס לפני הגיוס – אל תיבהלו. פנו למומחים, הצטיידו בכל העזרים (מסמכים רפואיים, עדשות מתאימות), ותגלו שגם עם קרטוקונוס אפשר לצלוח את השירות הצבאי בהצלחה ולהרגיש שסימנתם וי על תרומתכם. קריירה צבאית אינה נחלתם הבלעדית של בעלי ראייה 6/6 מלידה – עם המון רצון טוב, מעט עזרה טכנולוגית וכמה קשרי קולגן בקרנית, השמיים הם הגבול!

חוששים שיש לכם קרטוקונוס? צרו איתנו קשר 073-3947547